תנ"ך על הפרק - יחזקאל ט - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

יחזקאל ט

461 / 929
היום

הפרק

וַיִּקְרָ֣א בְאָזְנַ֗י ק֤וֹל גָּדוֹל֙ לֵאמֹ֔ר קָרְב֖וּ פְּקֻדּ֣וֹת הָעִ֑יר וְאִ֛ישׁ כְּלִ֥י מַשְׁחֵת֖וֹ בְּיָדֽוֹ׃וְהִנֵּ֣ה שִׁשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֡ים בָּאִ֣ים ׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן אֲשֶׁ֣ר ׀ מָפְנֶ֣ה צָפ֗וֹנָה וְאִ֨ישׁ כְּלִ֤י מַפָּצוֹ֙ בְּיָד֔וֹ וְאִישׁ־אֶחָ֤ד בְּתוֹכָם֙ לָבֻ֣שׁ בַּדִּ֔ים וְקֶ֥סֶת הַסֹּפֵ֖ר בְּמָתְנָ֑יו וַיָּבֹ֙אוּ֙ וַיַּ֣עַמְד֔וּ אֵ֖צֶל מִזְבַּ֥ח הַנְּחֹֽשֶׁת׃וּכְב֣וֹד ׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נַעֲלָה֙ מֵעַ֤ל הַכְּרוּב֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה עָלָ֔יו אֶ֖ל מִפְתַּ֣ן הַבָּ֑יִת וַיִּקְרָ֗א אֶל־הָאִישׁ֙ הַלָּבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֔ים אֲשֶׁ֛ר קֶ֥סֶת הַסֹּפֵ֖ר בְּמָתְנָֽיו׃וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙אלואֵלָ֔יועֲבֹר֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר בְּת֖וֹךְ יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְהִתְוִ֨יתָ תָּ֜ו עַל־מִצְח֣וֹת הָאֲנָשִׁ֗ים הַנֶּֽאֱנָחִים֙ וְהַנֶּ֣אֱנָקִ֔ים עַ֚ל כָּל־הַתּ֣וֹעֵב֔וֹת הַֽנַּעֲשׂ֖וֹת בְּתוֹכָֽהּ׃וּלְאֵ֙לֶּה֙ אָמַ֣ר בְּאָזְנַ֔י עִבְר֥וּ בָעִ֛יר אַחֲרָ֖יו וְהַכּ֑וּעל־אַל־תָּחֹ֥סעיניכםעֵינְכֶ֖םוְאַל־תַּחְמֹֽלוּ׃זָקֵ֡ן בָּח֣וּר וּבְתוּלָה֩ וְטַ֨ף וְנָשִׁ֜ים תַּהַרְג֣וּ לְמַשְׁחִ֗ית וְעַל־כָּל־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־עָלָ֤יו הַתָּו֙ אַל־תִּגַּ֔שׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁ֖י תָּחֵ֑לּוּ וַיָּחֵ֙לּוּ֙ בָּאֲנָשִׁ֣ים הַזְּקֵנִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י הַבָּֽיִת׃וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם טַמְּא֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת וּמַלְא֧וּ אֶת־הַחֲצֵר֛וֹת חֲלָלִ֖ים צֵ֑אוּ וְיָצְא֖וּ וְהִכּ֥וּ בָעִֽיר׃וַֽיְהִי֙ כְּהַכּוֹתָ֔ם וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר אָ֑נִי וָאֶפְּלָ֨ה עַל־פָּנַ֜י וָאֶזְעַ֗ק וָֽאֹמַר֙ אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הֲמַשְׁחִ֣ית אַתָּ֗ה אֵ֚ת כָּל־שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל בְּשָׁפְכְּךָ֥ אֶת־חֲמָתְךָ֖ עַל־יְרוּשָׁלִָֽם׃וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י עֲוֺ֨ן בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ גָּדוֹל֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַתִּמָּלֵ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דָּמִ֔ים וְהָעִ֖יר מָלְאָ֣ה מֻטֶּ֑ה כִּ֣י אָמְר֗וּ עָזַ֤ב יְהוָה֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְאֵ֥ין יְהוָ֖ה רֹאֶֽה׃וְגַ֨ם־אֲנִ֔י לֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמֹ֑ל דַּרְכָּ֖ם בְּרֹאשָׁ֥ם נָתָֽתִּי׃וְהִנֵּ֞ה הָאִ֣ישׁ ׀ לְבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֗ים אֲשֶׁ֤ר הַקֶּ֙סֶת֙ בְּמָתְנָ֔יו מֵשִׁ֥יב דָּבָ֖ר לֵאמֹ֑ר עָשִׂ֕יתִיכאשרכְּכֹ֖לאֲשֶׁ֥רצִוִּיתָֽנִי׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ועל כל איש אשר עליו התי"ו אל תגשו. כי היו צדיקים גמורים ואח"כ קטרגה מידת הדין שהיה להם למחות ברשעים והגם שגלוי לפני הקב"ה שלא יקבלו מהם מ"מ להם לא היה גלוי ונתחייבו על כך ולכן אמר אח"כ וממקדשי תחלו. כך אמרו רז"ל בשבת דף נ"ד. ואני בעניי בקונטריס פתח עינים שם בשבת עמדתי במ"ש המפרשים בענין זה ע"ש: ויחלו באנשים הזקנים. לדעת רז"ל בש"ס הם הצדיקים אשר עליהם התיו שקטרגה מדת הדין עליהם ונתחייבו כמו שאמרנו. והמפרשים על פי פשטי הכתובים יש להם שיטה אחרת: את חמתך על ירושלם. כלומר ששפך חמתו על ירושלם וישראל ינצלו. והשיבו הקב"ה דגדל עונם מאד. אבל מרוב רחמיו המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך יתברך בסוף שפך חמתו על עצים ועל האבנים והיה לפלטת בית ישראל: עשיתי כאשר צויתני. מהכתוב נראה דמשיב על ענין התיו. וביומא דף ע"ז משמע מהש"ס דמה שהשיב היה על זריקת הגחלים דא"ל בא אל בינות לגלגל לקמן בסי' יו"ד. ופירש הרב מהר"ם ן' חביב ז"ל בשיטתו דקרא כתיב עשיתי כאשר צויתני וקרינן ככל אשר צויתני לזה דריש מקרא ומסורת. מסורת לפי פשוטו דקאי על והתוית תיו. ומקרא דקרינן ככל אשר צויתני דמשמע דלא עשה ממש אשר ציוהו אלא קרוב למה שציוהו קאי למה שציוהו על זריקת הגחלים עכ"ל. ולי הדל נראה דאם באנו לדקדק ככל אשר צויתני דמשמע דאינו ממש אשר ציוהו הכי נמי יש לדקדק ממאי דכתיב עשיתי כאשר צויתני דהול"ל עשיתי אשר צויתני ומדכתיב כאשר יש מקום לומר דאינו ממש והן נסתר דרך הרב ז"ל ובפשיטות יש לומר דמדקרינן ככל אשר צויתני הוא מרבה גם על הגחלים ומשו"ה יש מקרא ומסורת לומר גם לענין זריקת הגחלים דכן השיב גבריאל דתשובת גבריאל היה בשני ענינים שונים.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך